#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכה.
האם אשה יוצאת בשבת ומדוע 1) בחוטי צמר שקולעת בהם שערה
2) בחוטי פשתן ובחוטי שיער שבשערה? "	"1) לפירוש רש""י אינה יוצאת שמא תזדמן לה טבילה של
מצוה ותתיר אותם כדי שלא יחצצו ותבוא להוליכם ד' אמות ברה""ר. והתוס' (ד""ה
במה) כתבו בשם ר""י שיוצאת משום שאין חשש שתתירם מפני שיש לכל הפחות איסור
דרבנן בסתירת קליעה. לרבי יהודה יוצאת כיון שסובר דחוטי צמר אינם חוצצים ויכולה לטבול עמם.<br>2) בחוטי פשתן אינה יוצאת
שחוצצין. בחוטי שיער יוצאת שאינם חוצצים [ובלבד שלא תצא ילדה בשל זקנה וזקנה בשל ילדה, לרש""י דמאיס ואתי
למישלף ולתוס' דמחכו עלה ושקלה, לקמן סד,ב]."	שבת נז. - נז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכו. מדוע אין אשה יוצאת בקטלא? 	"במשנה היא מנויה בין
התכשיטין שאין אשה יוצאת משום שמא תוריד להראות לחברתה ותבוא להוליכה ד' אמות ברה""ר. בברייתא מבואר שאסור
משום שחוצצת ויש חשש שתזדמן לה טבילת מצוה ותתירה ותבוא להוליכה. וכתבו התוס' (ד""ה הכא) שבמשנה מיירי ברפוי שאין חציצה ולכן אין לאוסרה אלא
משום תכשיט אבל בברייתא יש חציצה דמיירי במהודקת אבל אין לחשוש שתוריד להראות לחברתה כיון שאז לא תראה כבעלת
בשר <sup>קיט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיט.  הרשב""א הביא
שהגאונים גרסו בברייתא קרטלא ובה ישנה חציצה אבל קטלא אסורה רק משום תכשיט. והרשב""א כתב שיש שני סוגי
קטלא, אחת מנסכא שהיא תכשיט ואין בה משום חציצה ואחת מרצועה שאינה תכשיט ויש בה משום חציצה.</span>"	שבת נז. - נז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכז. מהו כבול ומדוע הותר בחצר? 	"לרבי אבהו כיפה של צמר.
וכתבו התוס' (ד""ה אי) שהותרה בחצר כדי שלא תתגנה
על בעלה כדמפרש עולא לקמן סד,ב. לשמואל חותם שעושים לעבד בכסותו. וכתבו התוס' שהותר בחצר כיון שאם יהיה העבד כל
היום בלא כבול אפילו בחצר, בדבר מועט שיעשה העבד כנגד רבו סבור רבו שדעתו למרוד בו ויבוא לידי קטטה <sup>קכ</sup>. ורש""י (לקמן סד,ב הובא בתוס' הכא) ס""ל דאסור לצאת לחצר בחותם של עבד,
ומה שכתוב במשנה שמותר, לכו""ע איירי בכיפה של צמר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכ.  והרשב""א
והר""ן הביאו שי""מ שכיון שהוא גנאי לעבד אין חשש שלא יזכור להורידו לפני שיצא לרה""ר.</span>"	שבת נז: - נח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכח.
איסטמא 1) מה היא 2) מדוע אין בה
משום כלאיים 3) ומדוע אינה מטמאה בנגעים? "	"1) מצנפת קטנה שמונעת את השערות הקטנות לצאת חוץ לקישורי
ראשה.<br>2) רש""י פירש משום שעשויה
כמין לבד ואינה טוויה. וריב""א ור""ת (בתוד""ה אין) פירשו דהלבדים אסורים מדרבנן וכאן מותר כיון שהאיסטמא קשה ובדבר קשה לא אסרו רבנן. והערוך
(בתוד""ה ואינה) פירש שבאיסטמא אין הבגד עיקר כי אם
הזהב ואבנים טובות ולא מיקרי בגד.<br>3) רש""י ותוס' פירשו דגבי
נגעים כתיב בגד ויליף מכלאים דבעינן שוע וטווי. והערוך פירש שאין הבגד עיקר <sup>קכא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכא.  כתב הר""ן די""מ
דאינו מטמא בגד מטמא בנגעים אלא לבן כדאיתא בנגעים לפי שהוא ממיני הצבעונים ואין בתורת כהנים.</span>"	"שבת נז:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רל.
אלו דברים נקבע דינם ע""פ דברי רב הונא דכל שהוא אריג לא
גזרו?"	"א. דלא גזרו שלא לצאת בתיכי חלילתא, דכיון דארוג לא חייץ בטבילה.<br>ב. דלא גזרו לעבד שלא לצאת בזוג שבכסותו, דכיון דארוג אין חוששים שיפול ויבוא להוליכו ברה""ר."	שבת נז. - נח.		
